החלטה בתיק בש"א 21396/07

לפני בקשה למתן הוראות שהוגשה לפי סעיף 19 לחוק הנאמנות התשל"ט - 1979 (להלן: "החוק"), על ידי עו"ד חן פרוינד בתפקידו כנאמן (להלן: "הנאמן"), לענייניו  המשיב לפי צוואת המנוחה טרודה גולדשטיין ז"ל, במסגרת נאמנות פרטית (להלן: "הנהנה"). עניינה של הבקשה מתן היתר לנאמן לרכוש עבור המשיב מקרר.

הבקשה הוגשה ביום 5.11.07, אך לדאבוני הובאה לפני לראשונה רק ביום 2.12.07. באותו היום, ניתנה על ידי החלטה לפיה על הנאמן להמציא לבית המשפט את כתב המנוי בו נקבעו סמכויותיו, זאת בהעדר כל אינדיקציה לקיום תיק עיקרי בבית המשפט. הנאמן, בתגובתו מיום 4.12.07 מסר פרטים שונים על הנאמנות, צירף מסמכים כמו גם ציין כי הוא משמש בתפקידו כשש שנים והוא עו"ד למעלה מ - 12 שנים וטרם נתקל בדרישה להוכחת היותו נאמן.

לאחר קבלת הפרטים ועיון בהם, החלטתי ביום 6.12.07 כי מאחר ואין לבית המשפט כל יכולת לדעת מהם הצרכים לעומת הכספים שבנאמנות, ולכן על הנאמן להעביר העתק הבקשה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה באמצעות הפרקליטות (להלן: "היועץ המשפטי"), על מנת שנציגה יחווה דעתו בטרם קבלת החלטה וכמתחייב מהוראות סעיף 39 לחוק. הדגשתי כי נוכח דחיפות הבקשה, מתבקשת עמדת היועץ המשפטי תוך שלושה ימים. ביום 18.12.07 הובאה לפתחי בקשת היועץ המשפטי למתן אורכה להגשת התגובה, לאור כוונת היועץ המשפטי לבחון האם מדובר במשיב שהוא חסוי והאם יש צורך בנקיטת צעדים כגון מנוי אפוטרופוס, ולפיכך לא יהיה בזמן שנקצב כדי סיפק. נעתרתי לבקשה בהחלטתי מאותו יום. 

היום הובא לפני התיק. הסתבר כי בין לבין הוגשו בתיק מסמכים שונים אשר לא הובאו לפני עם הגשתם או סמוך לאחר מכן אלא לראשונה ראיתם היום, ואלו הם:

הנאמן הגיש ביום 2.12.07 תגובה  לבקשה למתן אורכה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה, אשר לא היתה בתיק עת נעתרתי לבקשת האורכה.

היועץ המשפטי הגיש ביום 6.1.08 את עמדתו לגוף הבקשה. לפי האמור בתגובה מסכים היועץ המשפטי לבקשה תוך שמציין כי ישקול בחינת מצבו של המשיב ומנוי אפוטרופוס. 

הנאמן הגיש ביום 23.1.08, בקשה לפסילתי לדון בתיק, והעברת התיק למתן החלטה דחופה בבקשה להלן: "בקשת הפסילה"), ולגביה אתייחס בהמשך ההחלטה.

לאחר שעיינתי בבקשה, הנתמכת גם בהמלצת העובדת הסוציאלית, לאור הסכמת היועץ המשפטי, ונימוקי הבקשה, ובמיוחד צרכי המשיב, סבורני שיש מקום להיעתר לה וכך אני מורה. בנסיבות אלה הבקשה לפסילה מתייתרת אך לא מטעמים שצויינו בה.

לא אוכל להשלים החלטתי ללא התייחסות לבקשה הפסילה;                                                   

הנאמן מלין על בית המשפט כי השהה את החלטותיו בתיק, מעבר לדרוש ושלא לצורך, וזאת לטענתו תוך התעלמות מצרכי הנהנה ורק מתוך "עשיית חשבון" עם הנאמן ותוך הטלת דופי בבית המשפט. לטעמי אין בגוף הטענות כל ממש, אך גם אם סבר הנאמן שנכונות הן, היה עליו לפנות בדרך ראויה ולא לנקוט בסגנון מתלהם כלפי בית המשפט שיש בו משום פגיעה במעמדו וכבודו של בית המשפט ובניגוד לאופן בו מחוייב עו"ד לנהוג כלפי בית המשפט, במיוחד במעמד עו"ד פרוינד כבעל תפקיד בתיק.

אציין חלק מהאמירות בבקשת הפסילה שהגיש הנאמן:

" מנהל בית המשפט על גבו של המשיב התנצחויות בכתב מול המבקש"

"בית המשפט אפילו לא טרח להתייחס לתגובה זו"

"מותב זה של בית המשפט מנהל התנצחות כתובה מול הח"מ על גבו של אדם חולה נפש, ומעכב בכל דרך אפשרית מתן החלטה לגבי הצורך הבסיסי ביותר של כל אדם"

"הח"מ טרם נתקל בהתנהלות מצערת ומקוממת כגון דא מאף שופט בישראל".

סבורני כי אין בטענות דנן כל מאומה ולא היה מקום להעלותן. במיוחד נכון הדבר וכפי שהובהר לעיל, שהתיק לא הובא לפני עם הגשת המסמכים השונים, אלא רק היום. הדבר גם עולה מכך שהחלטותי בתיק, ניתנו באותו יום בו הובא התיק לעיוני.

דומני כי נכון היה עושה הנאמן לו טרם הטחת האשמות כה כבדות בבית המשפט היה טורח לבדוק האם התיק הובא לעיוני סמוך לאחר הגשת התגובות השונות, אך לא מצאתי כל תיעוד כי כך נהג הנאמן. למצער, היה יכול הנאמן להגיש בקשה להחשת החלטה בתיק. במיוחד מצופה הדבר שעה שכבר במתן ההחלטה הראשונה ביום 2.12.07, הסבתי את תשומת הלב כי הבקשה הובאה לפני רק באותו יום למרות שהבקשה הוגשה כחודש קודם, דבר שהיה בו כדי להוות אות וסימן לנאמן שיש מקום לנקוט לוודא כי התיק מובא למתן החלטה. 

בנסיבות אלה, אני מורה כי המזכירות תעביר את ההחלטה ביחד עם העתק הבקשה וכן בקשת הפסילה, לועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, אשר ישקול האם יש מקום לנקיטה בהליכים משמעתיים נגד עו"ד חן פרוינד.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים, הנאמן, ב"כ כוח היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות משרד הרווחה שד' ירושלים 22 תל אביב יפו, ולשכת עורכי הדין רחוב דניאל פריש 10 תל אביב.